|
|
"חפש עו"ד- לדוגמה "עורך דין פלילי בירושלים
עורך דין מתמחה בפלילים ירושלים
המשפט הפלילי הוא ענף משפטי, שתכליתו הסדרת חיי החברה, על ידי הגדרת התנהגויות שליליות מסוימות כבלתי-חוקיות, וזאת באמצעות כללי עשה ואל-תעשה. אדם המפר כללים אלה יואשם בביצוע עבירה פלילית, עשוי לעמוד לדין, ולהיענש בהתאם לעונשים הקבועים בחוק. המשפט הפלילי חל על תחום מצומצם של התנהגויות, ובא לקבוע כללי הימנעות מהתנהגויות אלו באמצעות הרתעה, העמדה לדין ענישה וקלון. המשפט הפלילי מאופיין בכך שאכיפתו מוטלת קודם כל על המדינה, באמצעות התביעה הכללית, אף במקרים שהנפגע העיקרי מההתנהגות הפלילית יהא מתלונן פרטי אחר בחברה.המשפט הפלילי מסדיר יחסים בין פרטי בחברה, אך למעשה מתנהל בין המדינה (כישות קולקטיבית) לבין פרט חשוד, נאשם, אסיר
התנהגות פלילית היא התנהגות המנוגדת לדין הפלילי המורכב מחוק העונשין ושורת חוקים אחרים והוראות עבירה בחוקים נוספים. יש סוגים שונים של התנהגויות פליליות, וההגדרות להתנהגות כ'פלילית' (כמו גם התייחסות למעשים מסוימים) משתנות ממדינה למדינה ומחברה לחברה. עם זאת, יש מספר מעשים המוגדרים כעבירות פליליות במרבית המדינות והחברות האנושיות, כגון:רצח גניבה ואונס. רבים אינם יודעים זאת, אך במדינות מסוימות, כולל ישראל, עבירות תנועה אף הן עבירות פליליות לכל דבר ועניין
תפקידה של מערכת בתי המשפט היא לפרש את הדין ולקבוע האם התנהגות מסוימת המובאת בפניה (באמצעות כתב אישום) היא פלילית אם לאו. קביעה כי התנהגות היא פלילית נקראת הרשעה, והחלטה הפוכה נקראת זיכוי. בשיטת המשפט המקובל הנסמך על תקדימים, החלטות כאלו מרחיבות את החוק ומגדירות את פרשנותו המחייבת. שיטת המשפט הקונטיננטלי לעומת זאת הכרעת בית המשפט תקפה רק למקרה המובא בפניו
במקרים רבים מלאכה זו דורשת גם החלטות ערכיות לא פשוטות. דוגמה לכך היא סעיף 431 לחוק העונשין – 'עבירת העושק' הקובעת כי: המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הניסיון וקלות הדעת – דינו מאסר שנה. הקושי בעבירת העושק (הנמצאת גם בחלק ממדינות המשפט הקונטיננטלי), היא שעושק במובן זה קיים, במידה זו או אחרת, בכל עיסוק מסחרי. על בית המשפט מוטל לכן התפקיד להבדיל בין 'עושק' פלילי לבין עיסוק מסחרי לגיטימי
עקרונות דיני העונשין
עקרון החוקיות: קובע כי אין עבירה ואין עונש אלא בחוק או על-פי חוק או מכוח חוק. עקרון זה מוצא ביטויו בסעיף 1 לחוק העונשין ונגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
עקרון אי ענישה למפרע: חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום תחילתו; חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא יחול על מעשה שנעשה לפני תחילתו
עקרון היסוד העובדתי קובע כי אין להטיל אחריות פלילית על אדם אלא אם ישנו יסוד פיזי של התנהגות פלילית, משמע סכנה של ממש לאינטרס הציבורי. לא די בכוונה פלילית, או מחשבה פלילית כדי להטיל אחריות פלילית - ויש צורך, קודם כל, בהתנהגות פלילית. לפיכך, אין מטילים אחריות פלילית על מידה מינימלית של פגיעה באינטרס הציבורי, ואין מענישים על כוונות בלבד ועל מחשבות בלב בלבד לבד מעבירות נגד ביטחון המדינה, כגון רצון לבגוד וכדומה
אין עבירה ללא אשמה: על מנת להטיל אחריות בפלילים יש צורך שההתנהגות תשא 'אשמה פלילית', הכוללת 4 רכיבים מצטברים, שחובה שיתקיימו במלואם. בהיעדר אחד מהמרכיבים - העושה פטור מאחריות פלילית
אחריות אישית: כל אדם נושא באחריות אך ורק על חטאו האישי, ואין אחריות קולקטיבית. עם זאת, הרחבת האחריות הפלילית אל מעבר למבצע העיקרי של העבירה מתעוררת כשהתנהגות של מספר בני אדם פוגעת באופן ממשי באינטרס הציבורי - כגון: השותף לדבר עבירה, המשדל, המשלח, המסייע, בעלי מניות בתאגיד עבריין
כשרות פלילית: הכוונה לאדם בגיר שיש לו חופש בחירה ויכול לשאת באשמה פלילית. אין אחריות פלילית בהיעדר הכושר, ולו המינימלי, לבחירה חופשית. כך למשל, הפועל ללא הכרה ומתוך אוטומטיות, או קטין, או חולה נפש, אינם נושאים באחריות פלילית משהדין מייחס להם אי-כושר לבחור בדרכי התנהגות חלופיות. מבחינים בין מי שנשלל ממנו חופש הבחירה באופן מוחלט (הפועל באיבוד הכרה) למי שנשלל ממנו חופש הבחירה באופן יחסי אדם הפועל בכורח אילוץ וכדומה
היסוד הנפשי ככלל, על מנת שתוטל אחריות פלילית, נדרש 'יסוד נפשי' להרשעה בעבירה. היסוד הנפשי הנדרש בכל עבירה משתנה, ויכול להיות מסוג "מחשבה פלילית" לסוגיה ('מודעות', 'כוונה', 'פזיזות' או 'קלות דעת') או מסוג 'רשלנות'. החריג הוא 'עבירות קפידה' (המכונות גם 'עבירות אחריות חמורה') בהן לא נדרש יסוד חיובי של מחשבה פלילית
העדר סייג לאחריות הפלילית:גם אם התביעה תוכיח את כל רכיבי העבירה מעבר לספק סביר, עדיין המחוקק מוכן להתחשב בנסיבות מסוימות, שתשמשנה לנאשם הגנה מפני הטלת אחריות בפלילים. במקרים אלה, נושא הנאשם בנטל ההוכחה לכל רכיבי הגנתו - אך להבדיל מהתביעה - די לו כי יטה את הכף. הגנה עצמית, כורח וצידוק הן דוגמאות לסייגים לאחריות הפלילית
אחריות המשדל
המביא אדם אחר לידי עשיית עבירה - בין בשכנוע, בין בעידוד, בין בדרישה, בין בהפצרה ובין בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה. לעניין עונשו של המשדל קבע החוק את מחצית העונש שנקבע לביצועה העיקרי כשהחריגים הם: כשנקבע בחוק עונש מיתה או מאסר עולם חובה - עונשו מאסר עשרים שנים; כשהעונש שנקבע מאסר עולם - עונשו מאסר עשר שנים; כשהעונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי; וכשהעונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי
אחריות המסייע
כל אדם אשר עשה מעשה כדי לאפשר להקל או לאבטח את ביצוע העבירה, בין לפני עשייתה ובין בשעת עשייתה - או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע ונשוא באחריות פלילית
העונש על סיוע לעבור עבירה היא מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל העבירה העיקרית החריגים: כאשר קבוע עונש מיתה או מאסר עולם חובה - עונשו מאסר 20 שנה; כשקבוע מאסר עולם - עונשו מאסר 10 שנים; כשקבוע עונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי; וכשקבוע עונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי
התנהגות פלילית היא התנהגות המנוגדת לדין הפלילי המורכב מחוק העונשין ושורת חוקים אחרים והוראות עבירה בחוקים נוספים. יש סוגים שונים של התנהגויות פליליות, וההגדרות להתנהגות כ'פלילית' (כמו גם התייחסות למעשים מסוימים) משתנות ממדינה למדינה ומחברה לחברה. עם זאת, יש מספר מעשים המוגדרים כעבירות פליליות במרבית המדינות והחברות האנושיות, כגון:רצח גניבה ואונס. רבים אינם יודעים זאת, אך במדינות מסוימות, כולל ישראל, עבירות תנועה אף הן עבירות פליליות לכל דבר ועניין
תפקידה של מערכת בתי המשפט היא לפרש את הדין ולקבוע האם התנהגות מסוימת המובאת בפניה (באמצעות כתב אישום) היא פלילית אם לאו. קביעה כי התנהגות היא פלילית נקראת הרשעה, והחלטה הפוכה נקראת זיכוי. בשיטת המשפט המקובל הנסמך על תקדימים, החלטות כאלו מרחיבות את החוק ומגדירות את פרשנותו המחייבת. שיטת המשפט הקונטיננטלי לעומת זאת הכרעת בית המשפט תקפה רק למקרה המובא בפניו
במקרים רבים מלאכה זו דורשת גם החלטות ערכיות לא פשוטות. דוגמה לכך היא סעיף 431 לחוק העונשין – 'עבירת העושק' הקובעת כי: המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הניסיון וקלות הדעת – דינו מאסר שנה. הקושי בעבירת העושק (הנמצאת גם בחלק ממדינות המשפט הקונטיננטלי), היא שעושק במובן זה קיים, במידה זו או אחרת, בכל עיסוק מסחרי. על בית המשפט מוטל לכן התפקיד להבדיל בין 'עושק' פלילי לבין עיסוק מסחרי לגיטימי
עקרונות דיני העונשין
עקרון החוקיות: קובע כי אין עבירה ואין עונש אלא בחוק או על-פי חוק או מכוח חוק. עקרון זה מוצא ביטויו בסעיף 1 לחוק העונשין ונגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
עקרון אי ענישה למפרע: חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום תחילתו; חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא יחול על מעשה שנעשה לפני תחילתו
עקרון היסוד העובדתי קובע כי אין להטיל אחריות פלילית על אדם אלא אם ישנו יסוד פיזי של התנהגות פלילית, משמע סכנה של ממש לאינטרס הציבורי. לא די בכוונה פלילית, או מחשבה פלילית כדי להטיל אחריות פלילית - ויש צורך, קודם כל, בהתנהגות פלילית. לפיכך, אין מטילים אחריות פלילית על מידה מינימלית של פגיעה באינטרס הציבורי, ואין מענישים על כוונות בלבד ועל מחשבות בלב בלבד לבד מעבירות נגד ביטחון המדינה, כגון רצון לבגוד וכדומה
אין עבירה ללא אשמה: על מנת להטיל אחריות בפלילים יש צורך שההתנהגות תשא 'אשמה פלילית', הכוללת 4 רכיבים מצטברים, שחובה שיתקיימו במלואם. בהיעדר אחד מהמרכיבים - העושה פטור מאחריות פלילית
אחריות אישית: כל אדם נושא באחריות אך ורק על חטאו האישי, ואין אחריות קולקטיבית. עם זאת, הרחבת האחריות הפלילית אל מעבר למבצע העיקרי של העבירה מתעוררת כשהתנהגות של מספר בני אדם פוגעת באופן ממשי באינטרס הציבורי - כגון: השותף לדבר עבירה, המשדל, המשלח, המסייע, בעלי מניות בתאגיד עבריין
כשרות פלילית: הכוונה לאדם בגיר שיש לו חופש בחירה ויכול לשאת באשמה פלילית. אין אחריות פלילית בהיעדר הכושר, ולו המינימלי, לבחירה חופשית. כך למשל, הפועל ללא הכרה ומתוך אוטומטיות, או קטין, או חולה נפש, אינם נושאים באחריות פלילית משהדין מייחס להם אי-כושר לבחור בדרכי התנהגות חלופיות. מבחינים בין מי שנשלל ממנו חופש הבחירה באופן מוחלט (הפועל באיבוד הכרה) למי שנשלל ממנו חופש הבחירה באופן יחסי אדם הפועל בכורח אילוץ וכדומה
היסוד הנפשי ככלל, על מנת שתוטל אחריות פלילית, נדרש 'יסוד נפשי' להרשעה בעבירה. היסוד הנפשי הנדרש בכל עבירה משתנה, ויכול להיות מסוג "מחשבה פלילית" לסוגיה ('מודעות', 'כוונה', 'פזיזות' או 'קלות דעת') או מסוג 'רשלנות'. החריג הוא 'עבירות קפידה' (המכונות גם 'עבירות אחריות חמורה') בהן לא נדרש יסוד חיובי של מחשבה פלילית
העדר סייג לאחריות הפלילית:גם אם התביעה תוכיח את כל רכיבי העבירה מעבר לספק סביר, עדיין המחוקק מוכן להתחשב בנסיבות מסוימות, שתשמשנה לנאשם הגנה מפני הטלת אחריות בפלילים. במקרים אלה, נושא הנאשם בנטל ההוכחה לכל רכיבי הגנתו - אך להבדיל מהתביעה - די לו כי יטה את הכף. הגנה עצמית, כורח וצידוק הן דוגמאות לסייגים לאחריות הפלילית
אחריות המשדל
המביא אדם אחר לידי עשיית עבירה - בין בשכנוע, בין בעידוד, בין בדרישה, בין בהפצרה ובין בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה. לעניין עונשו של המשדל קבע החוק את מחצית העונש שנקבע לביצועה העיקרי כשהחריגים הם: כשנקבע בחוק עונש מיתה או מאסר עולם חובה - עונשו מאסר עשרים שנים; כשהעונש שנקבע מאסר עולם - עונשו מאסר עשר שנים; כשהעונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי; וכשהעונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי
אחריות המסייע
כל אדם אשר עשה מעשה כדי לאפשר להקל או לאבטח את ביצוע העבירה, בין לפני עשייתה ובין בשעת עשייתה - או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע ונשוא באחריות פלילית
העונש על סיוע לעבור עבירה היא מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל העבירה העיקרית החריגים: כאשר קבוע עונש מיתה או מאסר עולם חובה - עונשו מאסר 20 שנה; כשקבוע מאסר עולם - עונשו מאסר 10 שנים; כשקבוע עונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי; וכשקבוע עונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי