עו"ד הוצאה לפועל - ירושלים\עורך דין מתמחה בהוצאה לפועל בירושלים
|
|
עורך דין להוצאה לפועל בירושלים
אודות הרשות לאכיפה וגבייה
רשות האכיפה והגבייה הוקמה בינואר 2009 כיחידת סמך של משרד המשפטים והופרדה ממערכת בתי המשפט. הרשות מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות וגביית חובות וקנסות. הרשות מורכבת משתי יחידות: מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות
מערכת ההוצאה לפועל: ככלל, בהוצאה לפועל נגבים פסקי דין או החלטות אחרות של בית משפט בעניין אזרחי. בנוסף נגבים בהוצאה לפועל חיובים אחרים שדינם כדין פסק דין כגון שטרות ומשכנתאות. המדובר, על פי רוב באכיפת חיובים שבין אדם לחברו, אם כי לעתים, גם גופי המדינה פועלים באמצעות ההוצאה לפועל לאכיפת חיובים. דיני ההוצאה לפועל במדינת ישראל מוסדרים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 ובתקנות שהותקנו מכוחו
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות: במרכז לגביית קנסות גובים חובות עבור אוצר המדינה. חריג לכך הוא "פיצוי בהליך פלילי". כאשר בית המשפט בהליך פלילי מפצה קורבן עבירה, המדינה, באמצעות המרכז לגביית קנסות, גובה את החוב עבור הקורבן. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות הוקם בשנת 1995 ופועל מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה- 1995 והתקנות שהותקנו מכוחו
מערכת ההוצאה לפועל
מערכת ההוצאה לפועל פועלת על פי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 לאכיפת פסקי דין (לרבות פסקי דין לתשלום מזונות) משכנתאות, שטרות, החלטות שניתנו על ידי גופים שונים ותביעות בסכום קצוב עד 50,000 שקלים
למעט חריגים הקבועים בחוק, ההוצאה לפועל במדינת ישראל מונעת לפי בקשות הזוכה. במסגרת חוק ההוצאה לפועל מוסדרים אמצעי האכיפה השונים אותם ניתן לנקוט נגד החייב. אמצעי האכיפה לא יינקטו אלא לפי בקשה של הזוכה ומתן אישור של הגורם המוסמך. הגורם המוסמך יכול להיות רשם ההוצאה לפועל - שהוא הגורם השיפוטי בלשכות ההוצאה לפועל , או מנהל לשכת ההוצאה לפועל - שהוא הגורם המנהלי הבכיר ביותר בלשכות ההוצאה לפועל. על הגורם המוסמך לדון בבקשות ולתת החלטה תוך שקילת מכלול השיקולים הרלבנטיים ותוך איזון מתמיד בין זכויותיו של הזוכה לבין זכויותיו של החייב
בארץ קיימות 26 לשכות הוצאה לפועל שבראש כל אחת מהן עומד מנהל לשכת הוצאה לפועל. ישנן לשכות הוצאה לפועל באילת, אשדוד, אשקלון, באר שבע, בית שאן, דימונה, הרצליה, חיפה, חדרה, טבריה, ירושלים, כפר סבא, נצרת, נתניה, עכו, עפולה, פתח תקווה, צפת, קריות, קריית גת, קריית שמנה, ראשון לציון, רחובות, רמלה ותל אביב. בנוסף ישנה לשכת מסלול מקוצר. המסלול המקוצר החל לפעול באוגוסט 2009. תיקים המתנהלים במסלול המקוצר זוכים לטיפול לשכה מיוחדת מתוך שאיפה לגבות את החוב בזמן הקצר ביותר (עד שמונה חודשים) ללא צורך במעורבות של הזוכה. במסלול המקוצר ניתן לגבות תיקים מסוג פסק דין כספי (להוציא מזונות), שטרות והמחאות וכן תיקי תובענות שבהם גובה החוב הוא עד 10,000 שקלים, למעט במקרים שבהם נפתח לחייב תיק איחוד או כאשר הוא הוכרז כמוגבל באמצעים
במהלך השנים תוקן חוק ההוצאה לפועל פעמים רבות. מטרתם העיקרית של התיקונים השונים היתה לשפר ולייעל את האכיפה והגבייה במדינת ישראל זאת באמצעות הענקת כלי אכיפה יעילים לזוכה אשר פגיעתם בזכויות היסוד של החייב מינימאלית ככל האפשר. אחד התיקונים המשמעותיים ביותר אשר בוצעו בחוק ההוצאה לפועל בשנים האחרונות היה התיקון ה- 29 במספר. תיקון 29 לחוק הכניס שינויים מרחיקי לכת בחוק שהיה קיים עובר לתיקונו ומסיבה זו הוא כונה גם "הרפורמה בהוצאה לפועל"
תיקון 29 הקנה לזוכה כלי אכיפה חדשים ויעילים כגון נגישות למאגרי מידע והטלת הגבלות שונות על החייב. בד בבד צמצם התיקון את האפשרות להטיל מאסר על חייב משתמט מתשלום חובותיו. ההנחה שבבסיס התיקון היתה שעדיפה פגיעה בקניינו של החייב, בזכותו לפרטיות או באפשרות שלו לצאת את הארץ, להחזיק רשיון נהיגה וכיוצ"ב על פני פגיעה בחירות שלו בדרך של מאסר
רשות האכיפה והגבייה מוסיפה לייצר כלי אכיפה חדשים ויעילים. תיקון משמעותי נוסף המצוי בהליכי חקיקה מתקדמים עוסק בהקמת מסלול מזונות. המדובר במסלול הדומה למסלול המקוצר בכך שרשות האכיפה והגבייה תיכנס בנעלי הזוכה ותגבה עבורה את החוב. הניסיון מלמד כי נשים רבות אינן גובות את מזונותיהן משום שאינן בקיאות די הצורך בהליכי ההוצאה לפועל. מתוך הכרה בכך שמי שנפגע מאי-גביית החוב הם בעיקר הילדים שלא מקבלים את סכום המזונות להם הם זכאים, הוחלט ליזום הקמתו של מסלול לגביית מזונות. זוכה שתבחר בכך, תוכל לפתוח את תיק המזונות שלזכותה ב"מסלול מזונות". במקרה כזה, היא תעביר להוצאה לפועל כל מידע שיש ברשותה על החייב, אשר עשוי לסייע בגביית החוב. ההוצאה לפועל תיכנס בנעליה ותפעל לגביית החוב. התיק יכול להישאר פתוח שנים רבות עד הגיע הילדים לבגרות או עד גביית החוב במלואו. במסלול זה ניתן לנקוט בכל ההליכים הקבועים בחוק לשם גביית חוב, וזאת לרבות הטלת הגבלות על החייב, עיקול מקרקעין ואף צווי מאסר
חידוש נוסף שעליו שוקדת חטיבת המחשוב של רשות האכיפה והגבייה הוא הכנסת מערכת מחשוב חדשה "כלים שלובים". המדובר במערכת בטכנולוגיה מתקדמת עם תפיסה של רשות ארצית הכוללת אפשרויות ממשק עשירות יותר של קהל הלקוחות וכוללת אתר אינטרנט אינטראקטיבי. באמצעות כרטיס חכם יוכלו עורכי דין לצפות בתיקים, לפתוח תיקים ולהגיש בקשות. מערכת המחשוב החדשה תהיה אחידה לכלל המשתמשים, לרבות לצדדים ולעורכי דין המשתלבים בתהליך העבודה על מאגר נתונים אחד. מערכת המחשוב "כלים שלובים" מאובטחת ומעודדת שקיפות מלאה ושיתוף פעולה בין כל הגורמים בתיק דרך האינטרנט
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
המרכז לגביית קנסות הוקם בשנת 1995. המרכז פועל מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התשנ"ה, 1995. במרכז לגביית קנסות נגבים בעיקר חובות עבור אוצר המדינה. בין היתר נגבים במרכז גם קנסות משטרה וקנסות של בית משפט לתעבורה, אגרות משפט שלא שולמו, קנסות מינהליים של משרדי ממשלה השונים ועוד. חוק המרכז לגביית קנסות מפרט את החובות אותם ניתן לגבות באמצעות המרכז. תיקון שהוכנס בחוק לפני כשלוש שנים הכניס סעיפי "סל" אשר הלכה למעשה מאפשרים למרכז לגבות כמעט כל חוב לאוצר המדינה. נכון להיום, המרכז גובה חובות עבור משרדי ממשלה רבים, עם זאת רשות המסים לדוגמא מפעילה מנגנון גבייה עצמאי ונכון להיום אינה גובה באמצעות המרכז. לאחרונה תוקן חוק המרכז לגביית קנסות פעם נוספת ובמסגרת התיקון הוסדרו בחוק הליכים רבים אותם ניתן לנקוט נגד החייבים, לרבות הטלת הגבלות בדומה לאלה שניתן להטיל לפי חוק ההוצאה לפועל. התיקון בחוק עתיד לשפר באופן משמעותי את הגבייה במרכז ולהעלות את שיעור הגבייה במידה נכרת
אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה מספק מידע שימושי, טפסים, דרכי התקשרות, נתונים, הודעות על מבצעי גבייה, החלטות רשמים, מידע על מחסני ההוצאה לפועל, קישור לתשלום אגרות וקנסות, וקישורים רלוונטיים נוספים לחייבים ולזוכים כאחד. באתר אף גישה למרשם החייבים המוגבלים באמצעים. אדם המעוניין בכך, יכול לבדוק באמצעות האתר האם פלוני הוכרז על ידי רשם ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים ואת מועד ההכרזה, וזאת בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל
כתובת האתר: www.eca.gov.il
אודות הרשות לאכיפה וגבייה
רשות האכיפה והגבייה הוקמה בינואר 2009 כיחידת סמך של משרד המשפטים והופרדה ממערכת בתי המשפט. הרשות מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות וגביית חובות וקנסות. הרשות מורכבת משתי יחידות: מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות
מערכת ההוצאה לפועל: ככלל, בהוצאה לפועל נגבים פסקי דין או החלטות אחרות של בית משפט בעניין אזרחי. בנוסף נגבים בהוצאה לפועל חיובים אחרים שדינם כדין פסק דין כגון שטרות ומשכנתאות. המדובר, על פי רוב באכיפת חיובים שבין אדם לחברו, אם כי לעתים, גם גופי המדינה פועלים באמצעות ההוצאה לפועל לאכיפת חיובים. דיני ההוצאה לפועל במדינת ישראל מוסדרים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 ובתקנות שהותקנו מכוחו
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות: במרכז לגביית קנסות גובים חובות עבור אוצר המדינה. חריג לכך הוא "פיצוי בהליך פלילי". כאשר בית המשפט בהליך פלילי מפצה קורבן עבירה, המדינה, באמצעות המרכז לגביית קנסות, גובה את החוב עבור הקורבן. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות הוקם בשנת 1995 ופועל מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה- 1995 והתקנות שהותקנו מכוחו
מערכת ההוצאה לפועל
מערכת ההוצאה לפועל פועלת על פי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 לאכיפת פסקי דין (לרבות פסקי דין לתשלום מזונות) משכנתאות, שטרות, החלטות שניתנו על ידי גופים שונים ותביעות בסכום קצוב עד 50,000 שקלים
למעט חריגים הקבועים בחוק, ההוצאה לפועל במדינת ישראל מונעת לפי בקשות הזוכה. במסגרת חוק ההוצאה לפועל מוסדרים אמצעי האכיפה השונים אותם ניתן לנקוט נגד החייב. אמצעי האכיפה לא יינקטו אלא לפי בקשה של הזוכה ומתן אישור של הגורם המוסמך. הגורם המוסמך יכול להיות רשם ההוצאה לפועל - שהוא הגורם השיפוטי בלשכות ההוצאה לפועל , או מנהל לשכת ההוצאה לפועל - שהוא הגורם המנהלי הבכיר ביותר בלשכות ההוצאה לפועל. על הגורם המוסמך לדון בבקשות ולתת החלטה תוך שקילת מכלול השיקולים הרלבנטיים ותוך איזון מתמיד בין זכויותיו של הזוכה לבין זכויותיו של החייב
בארץ קיימות 26 לשכות הוצאה לפועל שבראש כל אחת מהן עומד מנהל לשכת הוצאה לפועל. ישנן לשכות הוצאה לפועל באילת, אשדוד, אשקלון, באר שבע, בית שאן, דימונה, הרצליה, חיפה, חדרה, טבריה, ירושלים, כפר סבא, נצרת, נתניה, עכו, עפולה, פתח תקווה, צפת, קריות, קריית גת, קריית שמנה, ראשון לציון, רחובות, רמלה ותל אביב. בנוסף ישנה לשכת מסלול מקוצר. המסלול המקוצר החל לפעול באוגוסט 2009. תיקים המתנהלים במסלול המקוצר זוכים לטיפול לשכה מיוחדת מתוך שאיפה לגבות את החוב בזמן הקצר ביותר (עד שמונה חודשים) ללא צורך במעורבות של הזוכה. במסלול המקוצר ניתן לגבות תיקים מסוג פסק דין כספי (להוציא מזונות), שטרות והמחאות וכן תיקי תובענות שבהם גובה החוב הוא עד 10,000 שקלים, למעט במקרים שבהם נפתח לחייב תיק איחוד או כאשר הוא הוכרז כמוגבל באמצעים
במהלך השנים תוקן חוק ההוצאה לפועל פעמים רבות. מטרתם העיקרית של התיקונים השונים היתה לשפר ולייעל את האכיפה והגבייה במדינת ישראל זאת באמצעות הענקת כלי אכיפה יעילים לזוכה אשר פגיעתם בזכויות היסוד של החייב מינימאלית ככל האפשר. אחד התיקונים המשמעותיים ביותר אשר בוצעו בחוק ההוצאה לפועל בשנים האחרונות היה התיקון ה- 29 במספר. תיקון 29 לחוק הכניס שינויים מרחיקי לכת בחוק שהיה קיים עובר לתיקונו ומסיבה זו הוא כונה גם "הרפורמה בהוצאה לפועל"
תיקון 29 הקנה לזוכה כלי אכיפה חדשים ויעילים כגון נגישות למאגרי מידע והטלת הגבלות שונות על החייב. בד בבד צמצם התיקון את האפשרות להטיל מאסר על חייב משתמט מתשלום חובותיו. ההנחה שבבסיס התיקון היתה שעדיפה פגיעה בקניינו של החייב, בזכותו לפרטיות או באפשרות שלו לצאת את הארץ, להחזיק רשיון נהיגה וכיוצ"ב על פני פגיעה בחירות שלו בדרך של מאסר
רשות האכיפה והגבייה מוסיפה לייצר כלי אכיפה חדשים ויעילים. תיקון משמעותי נוסף המצוי בהליכי חקיקה מתקדמים עוסק בהקמת מסלול מזונות. המדובר במסלול הדומה למסלול המקוצר בכך שרשות האכיפה והגבייה תיכנס בנעלי הזוכה ותגבה עבורה את החוב. הניסיון מלמד כי נשים רבות אינן גובות את מזונותיהן משום שאינן בקיאות די הצורך בהליכי ההוצאה לפועל. מתוך הכרה בכך שמי שנפגע מאי-גביית החוב הם בעיקר הילדים שלא מקבלים את סכום המזונות להם הם זכאים, הוחלט ליזום הקמתו של מסלול לגביית מזונות. זוכה שתבחר בכך, תוכל לפתוח את תיק המזונות שלזכותה ב"מסלול מזונות". במקרה כזה, היא תעביר להוצאה לפועל כל מידע שיש ברשותה על החייב, אשר עשוי לסייע בגביית החוב. ההוצאה לפועל תיכנס בנעליה ותפעל לגביית החוב. התיק יכול להישאר פתוח שנים רבות עד הגיע הילדים לבגרות או עד גביית החוב במלואו. במסלול זה ניתן לנקוט בכל ההליכים הקבועים בחוק לשם גביית חוב, וזאת לרבות הטלת הגבלות על החייב, עיקול מקרקעין ואף צווי מאסר
חידוש נוסף שעליו שוקדת חטיבת המחשוב של רשות האכיפה והגבייה הוא הכנסת מערכת מחשוב חדשה "כלים שלובים". המדובר במערכת בטכנולוגיה מתקדמת עם תפיסה של רשות ארצית הכוללת אפשרויות ממשק עשירות יותר של קהל הלקוחות וכוללת אתר אינטרנט אינטראקטיבי. באמצעות כרטיס חכם יוכלו עורכי דין לצפות בתיקים, לפתוח תיקים ולהגיש בקשות. מערכת המחשוב החדשה תהיה אחידה לכלל המשתמשים, לרבות לצדדים ולעורכי דין המשתלבים בתהליך העבודה על מאגר נתונים אחד. מערכת המחשוב "כלים שלובים" מאובטחת ומעודדת שקיפות מלאה ושיתוף פעולה בין כל הגורמים בתיק דרך האינטרנט
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
המרכז לגביית קנסות הוקם בשנת 1995. המרכז פועל מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התשנ"ה, 1995. במרכז לגביית קנסות נגבים בעיקר חובות עבור אוצר המדינה. בין היתר נגבים במרכז גם קנסות משטרה וקנסות של בית משפט לתעבורה, אגרות משפט שלא שולמו, קנסות מינהליים של משרדי ממשלה השונים ועוד. חוק המרכז לגביית קנסות מפרט את החובות אותם ניתן לגבות באמצעות המרכז. תיקון שהוכנס בחוק לפני כשלוש שנים הכניס סעיפי "סל" אשר הלכה למעשה מאפשרים למרכז לגבות כמעט כל חוב לאוצר המדינה. נכון להיום, המרכז גובה חובות עבור משרדי ממשלה רבים, עם זאת רשות המסים לדוגמא מפעילה מנגנון גבייה עצמאי ונכון להיום אינה גובה באמצעות המרכז. לאחרונה תוקן חוק המרכז לגביית קנסות פעם נוספת ובמסגרת התיקון הוסדרו בחוק הליכים רבים אותם ניתן לנקוט נגד החייבים, לרבות הטלת הגבלות בדומה לאלה שניתן להטיל לפי חוק ההוצאה לפועל. התיקון בחוק עתיד לשפר באופן משמעותי את הגבייה במרכז ולהעלות את שיעור הגבייה במידה נכרת
אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה מספק מידע שימושי, טפסים, דרכי התקשרות, נתונים, הודעות על מבצעי גבייה, החלטות רשמים, מידע על מחסני ההוצאה לפועל, קישור לתשלום אגרות וקנסות, וקישורים רלוונטיים נוספים לחייבים ולזוכים כאחד. באתר אף גישה למרשם החייבים המוגבלים באמצעים. אדם המעוניין בכך, יכול לבדוק באמצעות האתר האם פלוני הוכרז על ידי רשם ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים ואת מועד ההכרזה, וזאת בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל
כתובת האתר: www.eca.gov.il