תשלום מזונות
|
|
"חפש כאן -"עורך דין לגירושין בירושלים
מזונות לילדים
ענייני נישואים וגירושים נעשים בישראל לפי דתם של בני הזוג, ובהתאם לכך גירושים של יהודים נעשים לפי המשפט העברי, מוסלמים לפי הדין המוסלמי ונוצרים לפי הדין הנוצרי
החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959, קובע כי שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם, ללא קשר למקום מגוריהם של הילדים, כל הורה על פי הכנסתו הכוללת מכל מקור שהוא. כלומר, מי שמרוויח יותר משלם חלק גדול יותר ממזונות הילדים ומי שמרוויח פחות משלם חלק קטן יותר. אלא שחוק זה, מעבר לעובדה שאינו מגדיר את אופן קביעת סכום המזונות, חל רק על אחוז קטן מאוכלוסיית ישראל הנחשבים חסרי דת. שאר האוכלוסייה כפופה בנושא המזונות לכללי הדת אליה הם שייכים. עם זאת, השימוש בחוק זה עומד בבסיס הכיוון האזרחי אליו פונים דיני המשפחה בשנים האחרונות
על-פי המשפט העברי כפי שהוא מייושם בבתי המשפט בישראל, על האב מוטלת החובה הבלעדית לזון את ילדיו עד גיל 15, גם אם שכרה של האם גבוה משלו וגם אם הוא חסר כל. עם זאת קיימת בהלכה שיטה שוויונית יותר (שיטת הר"ן) לגבי חלוקת נטל מזונות ילדים בין הורים, אך היא כמעט ואיננה מיושמת בבתי המשפט
על פי ההלכה, עם פרידת ההורים עוברים כל נכסי המשפחה לרשות האב וכפיצוי לאם חייב האב לזון את ילדיו באופן מוחלט. מאז כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973, מופעל עקרון איזון המשאבים, והרכוש מתחלק בין ההורים בצורה שווה אלא אם נעשה הסכם ממון שקבע אחרת. חוק זה חל גם על בתי המשפט למשפחה וגם על בתי הדין הרבניים, וסעיף 13 בחוק יחסי ממון קובע שכדי להשפט על פי חוקי ההלכה צריכים שני בני הזוג לבקש זאת במפורש. אך במקביל לא הוכנס סייג זה לחוק המזונות וכך יוצא שבעוד שהרכוש מתחלק באופן שווה בין ההורים והכנסתו של האב קטנה, נותר על כנו החיוב המוחלט המוטל על האב לזון את ילדיו
תשלום מזונות מביטוח לאומי
זכאים לדמי מזונות מן הביטוח הלאומי אישה או ילד, תושבי ישראל, שיש בידם פסק דין למזונות, והם אינם מקבלים את התשלום מן החייב במזונות, ובלבד שהחייב במזונות היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או שהיה תושב ישראל ב-24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו ליום מתן פסק הדין
דמי המזונות ישולמו לאישה החל ביום הגשת הבקשה לביטוח הלאומי, ולא יותר משנה רטרואקטבית
תשלום בעבור התקופה שקדמה להגשת הבקשה, ייעשה על פי בקשה מפורשת של האישה, וזאת בתנאי שבתקופה המבוקשת לא קיבלה תשלומים מהחייב, ולא פעלה כנגד החייב באמצעות לשכת ההוצאה לפועל
דמי המזונות ישולמו כל זמן שלא יצא פסק דין אחר למזונות, המבטל אותו או משנה את תוכנו, וכל זמן שמוסיפים להתקיים שאר תנאי הזכאות
התשלום בעבור כל ילד הנכלל בפסק הדין יהיה עד מלאת לו 18 שנים
חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בגירושין בירושלים
ענייני נישואים וגירושים נעשים בישראל לפי דתם של בני הזוג, ובהתאם לכך גירושים של יהודים נעשים לפי המשפט העברי, מוסלמים לפי הדין המוסלמי ונוצרים לפי הדין הנוצרי
החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959, קובע כי שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם, ללא קשר למקום מגוריהם של הילדים, כל הורה על פי הכנסתו הכוללת מכל מקור שהוא. כלומר, מי שמרוויח יותר משלם חלק גדול יותר ממזונות הילדים ומי שמרוויח פחות משלם חלק קטן יותר. אלא שחוק זה, מעבר לעובדה שאינו מגדיר את אופן קביעת סכום המזונות, חל רק על אחוז קטן מאוכלוסיית ישראל הנחשבים חסרי דת. שאר האוכלוסייה כפופה בנושא המזונות לכללי הדת אליה הם שייכים. עם זאת, השימוש בחוק זה עומד בבסיס הכיוון האזרחי אליו פונים דיני המשפחה בשנים האחרונות
על-פי המשפט העברי כפי שהוא מייושם בבתי המשפט בישראל, על האב מוטלת החובה הבלעדית לזון את ילדיו עד גיל 15, גם אם שכרה של האם גבוה משלו וגם אם הוא חסר כל. עם זאת קיימת בהלכה שיטה שוויונית יותר (שיטת הר"ן) לגבי חלוקת נטל מזונות ילדים בין הורים, אך היא כמעט ואיננה מיושמת בבתי המשפט
על פי ההלכה, עם פרידת ההורים עוברים כל נכסי המשפחה לרשות האב וכפיצוי לאם חייב האב לזון את ילדיו באופן מוחלט. מאז כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973, מופעל עקרון איזון המשאבים, והרכוש מתחלק בין ההורים בצורה שווה אלא אם נעשה הסכם ממון שקבע אחרת. חוק זה חל גם על בתי המשפט למשפחה וגם על בתי הדין הרבניים, וסעיף 13 בחוק יחסי ממון קובע שכדי להשפט על פי חוקי ההלכה צריכים שני בני הזוג לבקש זאת במפורש. אך במקביל לא הוכנס סייג זה לחוק המזונות וכך יוצא שבעוד שהרכוש מתחלק באופן שווה בין ההורים והכנסתו של האב קטנה, נותר על כנו החיוב המוחלט המוטל על האב לזון את ילדיו
תשלום מזונות מביטוח לאומי
זכאים לדמי מזונות מן הביטוח הלאומי אישה או ילד, תושבי ישראל, שיש בידם פסק דין למזונות, והם אינם מקבלים את התשלום מן החייב במזונות, ובלבד שהחייב במזונות היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או שהיה תושב ישראל ב-24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו ליום מתן פסק הדין
דמי המזונות ישולמו לאישה החל ביום הגשת הבקשה לביטוח הלאומי, ולא יותר משנה רטרואקטבית
תשלום בעבור התקופה שקדמה להגשת הבקשה, ייעשה על פי בקשה מפורשת של האישה, וזאת בתנאי שבתקופה המבוקשת לא קיבלה תשלומים מהחייב, ולא פעלה כנגד החייב באמצעות לשכת ההוצאה לפועל
דמי המזונות ישולמו כל זמן שלא יצא פסק דין אחר למזונות, המבטל אותו או משנה את תוכנו, וכל זמן שמוסיפים להתקיים שאר תנאי הזכאות
התשלום בעבור כל ילד הנכלל בפסק הדין יהיה עד מלאת לו 18 שנים
חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בגירושין בירושלים
נושאים הקשורים בגירושין
גירושין
גניבת זרע
הסכם גירושין
הסכם ממון
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת ילדים
נישואין אזרחיים
שלום בית
צוואות וירושות
גירושין
גניבת זרע
הסכם גירושין
הסכם ממון
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת ילדים
נישואין אזרחיים
שלום בית
צוואות וירושות