|
|
"חפש עו"ד- לדוגמה "עורך דין גירושין בירושלים
עורך דין טוענות רבניות רושלים
טיעון רבני הוא מקצוע מודרני של ייצוג לקוחות מול בתי דין רבניים, בעיקר בדיני משפחה ואישות, אך גם בגיור ודיני ממונות. טוען רבני מעניק גם סעד מחוץ לכותלי בתי הדין כייעוץ משפחתי, גישור ובוררות, בעיקר בענייני נישואין וגירושין. טוענים רבניים שייכים לקבוצת מקצועות-העזר לעולם המשפט (- שאינם בעלי תפקיד שיפוטי אך עוזרים להם) הכוללת בין השאר את עורכי הדין. בשונה מהאחרונים, טוען רבני אינו יכול להופיע בבית משפט אזרחי, וסמכותו מקיפה ייעוץ וייצוג מול דיינים רבניים בלבד
גישור הוא תחום-משנה שמהותו סיוע זוגי בהליך גירושים, ומחליף את הצורך בייצוג נפרד של בני הזוג בידי טוענים רבניים או עורכי דין
טוענות רבניות
עד סוף שנות השמונים למבקש או מבקשת לדון בענייניו בבית-דין רבני לא ניתנה האפשרות להיות מיוצג על ידי טוענת אישה, ומקצוע הטיעון הרבני היה שמור לגברים בלבד. אך פסיקת בג"ץ בעניין איפשרה כניסת נשים למערכת, ומקרב הציבור הדתי-לאומי החלו נשים לרכוש את המקצוע ולעסוק בו. העובדה שמרב העיסוק הוא בנושאים אישיים ומשפחתיים, הופכת את הסמכות הנשית נוחה עבור לקוחות דתיות. כיום נשים דתיות רבות משמשות במקצוע זה
מקצוע הטיעון הרבני מבסס עצמו לרוב על ההנחה שבגירושים האישה היא הצד החלש, זאת מאחר שללא הסכמתו של הבעל לא ניתן להתגרש; ומכאן הזיהוי של המקצוע עם דאגה לצד החלש – ברוב המקרים נשים עגונות ומסורבות-גט, או קורבן לאלימות פטריארכלית מסוגים שונים (פיזית, נפשית או כלכלית). משימת הטוען או הטוענת היא להקל על המתדיינים, ולוודא שהליך הגירושין לא מתעכב מעבר לנדרש. ככלל, טוענות רבניות מהוות מענה למצב כיום שבו בהיעדרה של סמכות דתית בידי נשים, בכל שאלה הלכתית, גם אם היא באופן מובהק בענייני נשים, האחרונות נאלצות לפנות אל רבנים גברים
לאור זאת יש שטוענים רבניים פועלים מתוך תפיסה פמיניסטית, לפיה יש לשפר את מעמד האישה הנחות בבית-הדין הרבני, ומהם אף שפועלים במסגרת ארגוני נשים
המקצוע נלמד בדרך כלל במכונים להכשרת טוענים רבניים, כדוגמת מכון לנדר; ומשלב ידע תורני ומשפטי. הדגשים העיקריים הם על לימודי הלכה רלוונטיים, דיני משפחה במשפט העברי והאזרחי, תקנות הדין בבתי-הדין, פסקי דין רבניים, דיני ירושה וצוואה וכללי הגישור. עבור הטוענת הרבנית המקצוע משמש ערוץ אופציונלי ליעדים מקצועיים נוספים אם בכיוון של מנהיגות הלכתית - ולמעשה לדיינוּת ולרבנות (האחרונה מקובלת בזרמים המתקדמים של היהדות) ואם לעריכת דין ומשפטנות
בין המוסדות המובילים בהעסקה של טוענות רבניות נמנה "יד לאישה" - שהוא ארגון התנדבותי המשרת קהל של מסורבות-גט ממקרים קשים
גישור הוא תחום-משנה שמהותו סיוע זוגי בהליך גירושים, ומחליף את הצורך בייצוג נפרד של בני הזוג בידי טוענים רבניים או עורכי דין
טוענות רבניות
עד סוף שנות השמונים למבקש או מבקשת לדון בענייניו בבית-דין רבני לא ניתנה האפשרות להיות מיוצג על ידי טוענת אישה, ומקצוע הטיעון הרבני היה שמור לגברים בלבד. אך פסיקת בג"ץ בעניין איפשרה כניסת נשים למערכת, ומקרב הציבור הדתי-לאומי החלו נשים לרכוש את המקצוע ולעסוק בו. העובדה שמרב העיסוק הוא בנושאים אישיים ומשפחתיים, הופכת את הסמכות הנשית נוחה עבור לקוחות דתיות. כיום נשים דתיות רבות משמשות במקצוע זה
מקצוע הטיעון הרבני מבסס עצמו לרוב על ההנחה שבגירושים האישה היא הצד החלש, זאת מאחר שללא הסכמתו של הבעל לא ניתן להתגרש; ומכאן הזיהוי של המקצוע עם דאגה לצד החלש – ברוב המקרים נשים עגונות ומסורבות-גט, או קורבן לאלימות פטריארכלית מסוגים שונים (פיזית, נפשית או כלכלית). משימת הטוען או הטוענת היא להקל על המתדיינים, ולוודא שהליך הגירושין לא מתעכב מעבר לנדרש. ככלל, טוענות רבניות מהוות מענה למצב כיום שבו בהיעדרה של סמכות דתית בידי נשים, בכל שאלה הלכתית, גם אם היא באופן מובהק בענייני נשים, האחרונות נאלצות לפנות אל רבנים גברים
לאור זאת יש שטוענים רבניים פועלים מתוך תפיסה פמיניסטית, לפיה יש לשפר את מעמד האישה הנחות בבית-הדין הרבני, ומהם אף שפועלים במסגרת ארגוני נשים
המקצוע נלמד בדרך כלל במכונים להכשרת טוענים רבניים, כדוגמת מכון לנדר; ומשלב ידע תורני ומשפטי. הדגשים העיקריים הם על לימודי הלכה רלוונטיים, דיני משפחה במשפט העברי והאזרחי, תקנות הדין בבתי-הדין, פסקי דין רבניים, דיני ירושה וצוואה וכללי הגישור. עבור הטוענת הרבנית המקצוע משמש ערוץ אופציונלי ליעדים מקצועיים נוספים אם בכיוון של מנהיגות הלכתית - ולמעשה לדיינוּת ולרבנות (האחרונה מקובלת בזרמים המתקדמים של היהדות) ואם לעריכת דין ומשפטנות
בין המוסדות המובילים בהעסקה של טוענות רבניות נמנה "יד לאישה" - שהוא ארגון התנדבותי המשרת קהל של מסורבות-גט ממקרים קשים